כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה                                                                              כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ    

חורף…קר  אצלי בבית (לצערי) אין קמין. הדרך לחמם היא עם מזגן, מהיר יעיל זול אך מחניק ומייבש.אין ספק שכשנמצאים בתנועה מרגישים פחות את הקור. אבל כשיושבים על מקום אחד, מול המחשבאו מול הטלוויזיה,  פשוט קר.אחד הדברים הכי מחממים וכפיים בחורף זה מרק. מה שמדהים במרק שבכל דרך ניתן להכין אותו:חיתוך גדול

כבר כמה חודשים שלא כתבתי כאן, מעניין. רוב הזמן אני מצויה באיזה שהוא תהליך…בעיקר עם עצמי: מתבוננת, בוחנת, רואהמתכווצת, מתרחבת ובעיקר גדילה.עברתי בחיי המון שינויים וטרנספורמציות מחשבתיות ותודעתיות.לרוב, כשאני בתוך תהליך של שינוי דפוסים אני כ"כ נשאבת פנימהכאילו שמעצם ההתכוונות שלי בכל מאודי ליצור את השינויקורית כבר תנועה פנימית שמובילה למרחב-מקום

איזה סתיו מבלבל…ביום עדיין חמים, בלילות קריר. מזג אוויר שלא סגור על עצמו…מצד שני מאד נעים, לא חם מדי לא קר, מן אמצע.  זאת תקופה שמבלבלת את הגוף… תהיתי מתי הגוף שלי יגיב למזג האויר, איפה זה יפגוש אותי ומתי?ואז זה קרה…התחלתי לא להרגיש טוב, כאילו אזלו כוחותיו של הגוף…וויתרתי,

היום פרגנתי לעצמי סוף כל סוף אימון. ברצף האירועים, המשימות והמטלות פתאום חוויה של עוגן מייצב, מקרקע, מאפשר, מחזיר לחיים וממלא באנרגיה של עשייה, שמחה, עוררות והתחדשות. בימים טרופים אלה של רוחות מלחמה, חוסר שקט כללי, דאגה, חוסר בטחון ומה שנקרא הרבה מאד סטרס – אנחנו בתור נשים ואימהות צריכות שיהיו

    השם "יוגה בחיי היומיום" בא לי בהשאלה מ"פסיכואנליזה בחיי היומיום" של זיגמונד פרויד – ספר שהיה בספריה בביתם של הוריי. אני אפילו חושבת שיצא לי לקרוא ממנו כשהייתי נערה מתבגרת… שנים רבות אני מגלגלת בראשי את המשפט הזה "יוגה בחיי היומיום"… מה זה אומר יוגה בחיי היומיום ואיך זה