כשאנחנו חושבים על עץ, שורשיו באדמה צמרתו פונה אל השמים. השורשים ניזונים מהאדמה

העץ גדל תודות להזנה ולאנרגיה – פראנה שזורמת מתוך השורשים לכל חלקי העץ.

בדומה אך הפוך מתקיים לו עץ הריאות

שניזון מהאוויר אותו אנו נושמים דרך קנה הנשימה שהוא כמו הגזע ומשם

מתפצל ל-2 סימפונות – 2 ענפים שכל אחד מהם הופך לעץ הפוך עץ הסימפונות

יש ריאה (אונה) ימנית וריאה שמאלית כל אונה שכזאת היא עץ בפני עצמו שמתפתח כלפיי מעלה ומטה ולצדדים.

מנגנון הנשימה הוא התהליך האחראי על הכנסה והוצאת האוויר מהריאות. תהליך זה נעשה על ידי הגדלה והקטנה לסירוגין של הנפח הכללי של בית החזה. הגדלת נפח בית החזה נעשית על ידי פעולת שרירי הנשימה: שריר הסרעפת (שריר הנשימה הראשי) והשרירים הבין-צלעיים שממוקמים בינות לצלעות

תהליך הנשימה הוא מנגנון שקורה בגוף באופן אוטומטי,  אין צורך לחשוב על פעילותה של הנשימה וטוב שכך

ביוגה, אחד העוגנים המשמעותיים ביותר היא הנשימה. החל מלהתבונן עליה ולהביא אותה למודעות והמשך בהתמקדות על הנעת שרירי הנשימה (הסרעפת והשרירים הבין-צלעיים) מה שמשפר באופן משמעותי את תפקוד הריאות.

במילה פראניאמה מגולמת תמצית המחשבה היוגית על הנשימה. פראנה היא אנרגיית החיים, יאמה הגבלה או עצירה. כלומר, לעצור את הנשימה. לזהות את המקומות שבהן היא עוצרת ולשהות בהם. המקומות האלה נקראים קומבקהות – עצירות נשימה. הם הרווחים שקורים בסוף כל הכנסה של אוויר – קומבקהה מלאה ובסוף כל הוצאה של אוויר – קומבקהה ריקה

במרחבי הקומבקהה יש פחות חמצן וכך יש שם גם יותר שקט תודעתי, יש פחות מחשבות.

השהיות בעוצר נשימה (בעיקר בקומבקהה המלאה) מאפשרות לאוורר את נאדיות הריאה שממוקמות בקצוות של ענפי העצים.

לכן, תרגול פרניאמה קבוע מסייע בשמירה על מערכת חיסונית טובה וכך על בריאות הריאות ובריאות בכלל.