הקור העז ששרר בשבוע שעבר ברחבי הארץ הביא אותי לחשוב על ההתמודדות שלנו בני האדם עם מצבי קיצון שונים ועם צמדי ניגודים כמו: חום – קור, שמחה – עצב, הכל – כלום, עוני – עושר, נינוחות – יציבות, הרפיה – מאמץ וכן הלאה…
החיים מורכבים מגוונים בין מצבי הקיצון, לרוב אנו חיים על המרחב שביניהם. במצבי קיצון שקשורים לתופעות שאין לנו שליטה עליהן כמו מזג אוויר והדוגמא של הקור, ניתן לראות את ההשלכות שיש למצב הקיצון עלינו, כמו למשל העובדה שיש המון א/נשים וילדים שחולים עכשיו…
היה לי קר השבוע! ללא ספק… בכדי "לשמור על מרכז" יכלתי לשים לב לצורך שלי להשתבלל ולוותר לעצמי על מטלות שגוזלות אנרגיה, לאפשר יותר שינה ומנוחה, לשתות חם ובעיקר משקאות 'מחממים' כמו ג'ינג'ר-קינמון-לימון, מרקים שונים שחובה שיהיה בהם שורש כורכום (אנטי דלקתי), ג'ינג'ר (נוגד חימצון) ואסטרגלוס (לחיזוק מערכת החיסון), להתלבש בשכבות, לתרגל יוגה ובתרגול לנוע (לתרגל ברכות לשמש) ובשביל החימום לתרגל תנוחות הפוכות (עמידות ידיים…) ולא לשכוח! תרגילי נשימה שגם שומרים את המערכת מפתוגנים וגם יוצרים חום כמו אודיאנה וקפלהבטי.
פטנג'לי כותב ביוגה סוטרה (48.2) "כך – חסינות מפני צמדי הניגודים"
פטנג'לי מתייחס כאן לתרגול היוגה, לאסנה. לנינוחות וליציבות למול מאמץ וכמובן לכל מיני צמדי ניגודים שכבר הזכרתי קודם לכן.
כיצד זוכה מתרגל יוגה ב"חסינות" שכזו? באמצעות הכרה חווייתית של צמדי הניגודים למצוא את 'דרך האמצע' שבה יש איזון (גם מחוץ לזמן התרגול) וכך לנסות לאזן את צמדי הניגודים והתהפוכות שהחיים מזמנים ומתוך כך לפתח יכולת למצוא את דרך האמצע שבה יש איזון ושוויון נפש.
כך שמצב קיצון או מתיחת ה"גבול" (או חצייה שלו?) מאפשר לבחון היכן אנו ממוקמים על ה"סקאלה". בשביל זה יש את האפשרות לראות – להתבונן – להקשיב עם הגוף, עם הלב והתודעה.
ואז? לקבל ולאהוב את הקיים
