כמה שהשיר הזה שכתב נתן זך רלבנטי. האלגוריה הזאת בין האדם לעץ מאפשרת את ההבנה של פשטות הקיום. ככל שנבקש שליטה על חיינו, ונשלה עצמנו שיש לנו בטחון, כוח ויציבות – האמת הפשוטה מגלה עצמה שוב ושוב לזכור את הצניעות בלהיות אדם (ואישה)…

תנוחת העץ ביוגה (Vrksasana) היא אחת מתנוחות שיווי המשקל המוכרות ביותר. תנוחת העץ מלמדת אותנו להיות צנועים ומחוברים למהות. בתחילת הדרך, למצוא שיווי משקל על רגל אחת בעמידה, ברגלים יחפות יכול להיות דבר קצת מאתגר בעיקר אם נשארים קצת בתנוחה. לעיתים, מאבדים שיווי משקל ולפעמים הרגל שעומדים עליה מתחילה לרעוד… כשמצליחים לשהות בתנוחת שיווי משקל לאורך זמן, מגיעים ליציבות ולנשימה סדירה ומאוזנת אזי נוצרת רגיעה הן פיזית ואת תודעתית. ההבנה הזאת של כפות רגלים המשתרשות כמו שורשים של עץ היא אחת ההבנות הכי בסיסיות וחשובות ביוגה. מתוך ההשתרשות נוצרת היציבות. מה שעוזר לשמור על שיווי משקל הוא מיקוד המבט. לאחר שהשגנו את היציבות והנוחות בתנוחה ניתן להסיט את המבט ואף לעצום עיניים. מבחינת מנח הידיים: הידיים יכולות להשאר כף אל כף באזור בית החזה, ניתן להעלותן למעלה כשהן פתוחות או נצמדות כף אל כף מעל הראש. חשוב לשמור את הכתפיים רחוקות מהאזנים ולשמור את השכמות רחבות. בתוך התנוחה ניתן לנשימה לנשום את עצמה בנינוחות. התנוחה אמנם סטטית אך מן הסתם, נרגיש תנועתיות ותזוזה עדינה לאורך הגוף. ו…כמובן נחליף בין הרגליים ונעמוד על הרגל השנייה… תנוחת העץ מחזקת את כפות הרגלים, הקרסולים, השוקיים והירכיים. משחררת את מפרק הירך ומשפרת יציבה. כמו שכבר ציינתי יוצרת ריכוז ומרגיעה.