התארכות והתרחבות הוא עקרון שמסכם ומחבר את כל ששת העקרונות שבאים לפניו…
לאחר שעסקנו בעקרון הנשימה ולאופן שבו אורך הנשימה פוגש את הגוף והתודעה, מתאפשר מרחב אחר.
מרחב עם רווח, עם איכות מרווחת ולא עמוסה.
לעיתים בתרגול קורית תחושה של עומס על המפרקים או האברים שמראש יש בהם חולשה או מעמסה. מקומות "שכיחים" שניתן להביא כדוגמא לכך: רגישות בגב התחתון או עומס באזור השכמות, הכתפיים והגב העליון – אלה הם "מקומות קלסיים" אשר צוברים עומסים ולעיתים עקב יציבה לא נכונה של שנים נוצרת תחושה של "דחיסה" באברים אלה…
התארכות והתרחבות
כאשר יש השתרשות בנשיפה, השאיפה יוצרת התארכות והתרחבות,
ואולי ההתארכות וההתרחבות שמתרחשות בגוף מתוך השתרשות וחיבור מאפשרות שאיפה?
כאשר יש התרחבות והתארכות – אף טבעת אינה נוגעת בחברתה בשרשרת הטבעות שנעה בחלל.
אז אין קריסה במפרקים, אין מאמץ יתר על השרירים, השלד מגן על עטיפותיו.
העטיפות יוצרות לשלד מרווח.
כך השלד נע באוורור, משוחרר ומחובר כאחד.
אורית סן-גופטה
האפשרות להתארך ולהתרחב מושגת מתוך הנשימה ומתוך הבנת ויישום השתרשות וחיבור.
הפועל היוצא של זה, כמו שאורית מתארת כאן ש"אף טבעת אינה נוגעת בחברתה" יש תחושה של אוורור, של מרחב פנימי, של ריווח בין חוליה לחוליה של שלד שנע כיחידה אחת ללא עומס על השרירים, ללא דחיסה.
איך נוצרת התארכות והתרחבות? רק מתוך האימון, תוך הפנמה של הכבדת אברי הגוף התחתונים כלפיי מטה (השתרשות), תוך כדי ריכוך והרפיית פלגי הגוף העליונים (התכוונות) ושמירה על מרכז חזק וברור (חיבור).
כשבגוף ובתודעה מתאפשר להבין את כוח הכבידה ולתרגל מתוך אי-מאמץ – כשכל אלה מתקיימים אזי ניתן להרגיש זאת היטב.