בצירוף של צמד המלים 'גבות כפות'
יש משהו משעשע…לכתוב כף רגל למשל – זה פשוט ומובן אבל בשביל להתייחס לחלק האחורי שלה יש צורך לציין גב כף רגל, מגושם מעט. אבל זה לא תמצית העניין…
אני חושבת שרק ביוגה קוראים לגב כף הרגל בשמה, או שבכלל מישהו פונה או מתייחס אליה. כי תכלס, היא לא מעניינת אף אחד שמשתמש בנעליים לתנועותיו.
לעומת זאת, ביוגה החלק האחורי של הרגל משמש בסיס נרחב למנחים רבים. כך שיש צורך לקרוא לה בשם – גב כף רגל. כפי שיש התייחסות לכפות הרגליים ולאופן שהן פוגשות את האדמה, ולחוויית העברת המשקל, כך ובאותו האופן זה מתבקש גם עם גבות כפות הרגליים. אותה התייחסות, אותה מחשבה – חוויה תחושתית שונה. כשמתחילים להתייחס לגבות כפות רגליים בדומה לאחיותיהן הקדמיות, משהו קורה להן…ממקום מנוון שלא רגיל לקשב או להיות מונח, הן מתחילות לתקשר. העברת המשקל אליהן משחררת הרבה פעמים משהו ברגלים וביציבה. מתוך הניוון של גבות כפות הרגלים מרחב גב כף הרגל מתכווץ ונמתח, כך שיכול להיות שבהתחלה יהיו התכווצויות כמו גם תחושות מוזרות באזור זה. צריך לזכור שהמקום הזה נועד לשאת משקל ואת מלוא כובד משקל הגוף כך שבאופן הזה מתאפשר לשחרר עומס רב מהגב.
מה עושים?
מנחים את גבות כפות הרגליים אל המזרון כך שיתפסו כמה שיותר שטח פנים. לשים לב שהבהונות פונות ישירות לאחור. באופן הזה גם הקרסול מתעורר לחיים ומתחזק
בין התנוחות בהן גבות כפות הרגליים נמצאות במגע עם הקרקע הן: קוברה, כלב מביט מעלה, אושטראסנה, אקה פדה רג'ה קפוטאסנה, האנומן אסנה – כולן קשורות לכפיפות לאחור
הכנה לאקה פדה רג'ה קפוטאסנה 
האנומן
כשנעביר משקל באופן מובהק לכפות הרגליים וניתן לזה הכרה יהיה פחות עומס על הגב התחתון בתנוחות אלה.
וגם בתנוחות כמו חתול 
ו וג'ראסנה מגע גבות כפות הרגליים נוכח ומשמעותי 
וג'ראסנה עם בהונות שפונות פנימה 
באופן דומה נתייחס גם לחלק האחורי של כפות הידיים. בעוד כפות הידיים מקבלות את 'מלוא התהילה' גבות כפות הידיים גם הן נדחקות לפינה. בניגוד לגבות כפות הרגליים, אל גבות כפות הידיים כמעט ולא נעביר משקל. כן נשתמש בהן בתור 'מסמנים' בעיקר כדי לסמן את אזור 'החיבור' בגוף מרחב הסקרום או העצה. יש משהו יותר ידידותי לכתף ולשכמה בלהניח את גב כף היד מאשר את כף היד עצמה. זה תופס גם בשוואסנה הלוא היא תנוחת ההרפיה.
כ"כ אשמח שאחריי שתקראו את הפוסט הזה תקראו לילדה בשמה: גב כף רגל או לחילופין גב כף יד.