"אחרי החגים יתחדש הכל, יתחדשו וישובו ימי החול, האוויר, העפר, המטר והאש, גם אתה, גם אתה, תתחדש"…
כך כתבה נעמי שמר בשיר התחדשות. נעמי שמר כותבת בשיר על ה"נפילה" שאחרי ה"היי" של חגי תשרי והחופש המבלבל בחודש זה, הכל יתחדש כשישובו ימי החול כשנשוב לשגרה…
בנוסף אפשר לראות את "אחרי החגים" כמושג של דחייה של דברים, אני לא אתמודד עם זה עכשיו אלא…אחרי החגים.
בחגי תשרי, בסיטואציה הזאת של חופש שהוא לא לגמרי מוחלט, עבודה, דברים לדאוג להם ואז שוב חופש, טיולים, ארגונים, ארוחות וחוזר חלילה…השגרה מופרת לה, אף יום לא דומה למשנהו, הדברים שדורשים מחוייבות ומשמעת נדחים לאח"כ.
אז מה הדרך לעשות את זה? כלומר הדרך להתחייב למשהו, לתכנן מבלי להרגיש עומס. כמו להחליט ליזום שינוי – לראות אותו, לתכנן אותו, להתכוונן אליו. נדרשת פה התחלה חדשה, אנרגיה חדשה של עשייה ויצרתיות.
למעשה ההתכוונות שיצרנו לקראת ראש השנה וכל מה שהשתדלנו להשיר מעלינו ביום כיפור והאיכויות שאנו מבקשים לעצמנו בשנה זו, יוכלו לבוא לידי ביטוי אחרי החגים…גם תחילתו של הסתיו שמורגש מאד מייצר מזג אוויר מאוזן, לא חם מדי, נעים.
מתוך הדברים הללו, ברצוני לעשות הקבלה לעקרון הכוונה – ההתכוונות בויג'נאנה יוגה.
עקרון ה"כוונה" בא אחרי הרפית הגוף והשקטת התודעה. אחרי שהרפינו ואפשרנו לעצמנו לבוא ממקום נקי – אז אפשר לראות את המטרה – האימון.
עקרון הכוונה נותן לנו את הכיוון הנכון, המתאים. מתוך התבוננות, מתוך החיבור לנשימה – הכנסת האוויר בשאיפה והוצאת האוויר בנשיפה, החיבור אל הגוף והתנוחה, הכוונה תהיה שם בכל רגע נתון, תשמור אותנו מפוקסים.
בדומה לראש השנה שהוא סיום של השנה הקודמת עם התחלה והתכוונות חדשים, ביום כיפור את כפרת עוונותינו, היפטרות מהמיותר תוך שאיפה וייחול לעצמי טוב ובריא יותר – כך "אחרי החגים" הוא הכיוון, הוא ההתחדשות. זו לא המטרה אלא החץ שמכוון אל המשך שנה פוריה ומאתגרת.
אני מציעה להתייחס ל"אחרי החגים" כזמן שמאפשר לנו הזדמנות, הזדמנות שמדייקת אותנו, מכוונת אותנו לקחת את ההחלטות הנכונות
עבורנו. כנקודת זמן מהותית בשנה שמאפשרת לנו ראייה מפוקחת ונותנת את הכיוון הנכון, המתאים.
